הרב קוק- נשיא הועד האשכנזי החדש

חלק שני בסדרת המאמרים בנושא הרב קוק והעדה החרדית, החלק הראשון נמצא כאן.

אותם בודדים שנותרו בועד, יחד עם אותו מזכיר שנהפך בינתיים למנהל, פרסמו את התנגדותם להכתרת מרן הראי"ה כרבה של ירושלים. זאת למרות שרוב נבחרי הועד היו חתומים על כתב הרבנות של הראי"ה, ורוב החתומים על הכתב רבנות היו חברי הועד.
או אז החליטו רוב הציבור בירושלים, שעמדו לצד מרן הראי"ה, לסדר בחירות חדשות לועד העדה האשכנזית ע"פ שיטת רוב הצבור שהיה חפץ באיחוד ובשיתוף פעולה עם ועד העיר הכללי ליהודי ירושלים.
גם בפעם הזאת נבחרו הצירים משני צידי הצבור החרדי. מצד אחד אנשים כמו הגרי"מ טוקצינסקי, רבי יוסף זיו וכדו', ומצד שני הרמ"מ פרנקיל, מזכירו של הגרי"י דיסקין. לנשיא הועד, נבחר מרן הראי"ה. והחל מיום ט' אייר תר"פ, ועד ליום כ"ו ניסן תרפ"ד, שימש מרן הראי"ה כנשיא הועד האשכנזי החדש של העדה החרדית.

מחאה נגד הועד הישן
גם לאחר הבחירות לועד החדש, נותרו ה'קנאים' בועד האשכנזי הישן, ומשם שילחו חיציהם נגד רבני ירושלים. ההתקפות הידועות שנעשו נגד מרן הראי"ה עד סוף ימיו, יצאו בדרך כלל מתוך אותו 'ועד אשכנזי'.
במכתב נדיר שהתפרסם באותם ימים, כותבים רבני ירושלים כך:
"האיש [...], אשר אחרי הדחתו ממשמרתו בתור סופר באחד המוסדות שבפעיה"ק נכשלנו אנחנו בו ושרת בתור מזכיר הועד עד שמצאנו לנחוץ – מפני תעלוליו – לגלות דעתנו באסיפה רבה כי אין לו שום שייכות אל ועד העיר, והאיש הזה שנשאר בחוץ עם עוד איזה מחרחרי ריב משתמש באדריסות שונות ומפיץ המכתבים הללו בשם ועד העיר האשכנזי בתור מזכירו או בשם קהילות החרדים שזה חוצפה גדולה, וכדי להונות את בית ישראל הרחוקים מציג הוא לנס במכתביו אלה שמותיהם של אנשים שונים מבני כוללו כולל אונגארן ושלא מבני כוללו ועל גביהם את שמות הרה"ג הישיש ר' יצחק ירוחם דיסקין נ"י והרה"ג הישיש ר' חיים זאנענפעלד נ"י במקום שהכל יודעים שהרי"י דיסקין נ"י בזקנותו המופלגה קמו עיניו מלראות וגם הרב חיים זוננפלד שיחי' הוא חלש מזקנה, ואינם יכולים לישא עליהם אחריות צבורית, וגם כי מעולם לא התעסקו ברבנות [...].
בשים לב לעלבון התורה והשפלת כבוד עיה"ק וכבוד רבניה אשר במכונה כזאת שכל יסודה הוא רק לסתור ולא לבנות ושעלולה לגרום נזק רב למוסדות התורה והיראה שבעה"ק, מוצאים אנו א"ע מחויבים להודיע בשער בת רבים בשמינו ובשם כל רבני ירושלם להוקיע את הדברים נגד השמש כי ה' [...] אין לו שום יפוי-כח ושום זכות לדבר בשם ועד העיר אפילו חצי דבר".

פעילות הועד החדש
ברם, כוחו של הועד החדש בנשיאות מרן הראי"ה, היה מוגבל במקצת, משום שעדיין לא נסתמנו הגבולות הברורים בין תפקידו של ועד זה ובין התפקידים של הנהלות המוסדות הצבוריים הוותיקים. כל העניינים הצבוריים כמו החזקת הרבנות, בתי דינים, מורי הוראה, וכל העניינים הסוציאליים כמו תמיכות לקמחא דפסחא, שכר דירה וכדו', נעשו ע"י 'ועד הכללי כנסת-ישראל', ששימש מאז ומתמיד במקום ועד הקהילה, וכן שאר מוסדות התורה והחסד התנהלו ע"י גבאים ומנהלים מנכבדי הקהילה, ולא קל היה הדבר לשנות את יסוד ההנהגה המסורתית.
עובדה נוספת שהקשתה במקצת על פעילות הועד החדש, הייתה כי שבעים הנבחרים של הועד החדש היו ע"פ רוב גם מנהלי המוסדות הקיימים, והיו עסוקים וטרודים בענייניהם, ולא יכלו לפנות מספיק זמן להתמסר לקיום הועד החדש.

לעומת זאת, הועד האשכנזי הנפרד (הישן) התנהל ע"י קומץ אנשים פנויים מעבודה ובעלי אמביציות, שמצאו סיפוק לרוחם במלחמתם נגד רבני ירושלים ומוסדותיה, ולא היה עליהם לדאוג בעד אנשי שלומם, משום שאף הם נהנו ממוסדות הציבור ומקופות הציונים, ומשום שכך פעילותם ניכרה יותר.
בכל זאת, התקיים 'ועד העדה האשכנזית' זמן רב, והועיל הרבה לעצור את פרצות ועד האשכנזי הישן, ולהגביל את ההרס העלול מצידם. ביחוד עמד הועד החדש על המשמר להגן על כבוד מרן הראי"ה מידי ה'קנאים' ולהרחבת השפעתו בפנים ובחוץ כלפי הממשלה האנגלית.