תעשיית המים המינרלים - נכסי ציבור יקרים בנזיד עדשים
מערכת שורשי תמוז, תשע22/06/2010האגודה לצדק חלוקתי יוצאת נגד החלטת המדינה לתת למי עדן לקדוח קידוח מיים חדש... לטענת האגודה יש בכך חלוקת משאב ציבורי לחברה פרטית ללא תמורה הולמת.
האגודה לצדק חלוקתי יוצאת נגד הקידוח החדש של מי עדן בגולן, לטענת האגודה- "מתן אפשרות לחברות המים המינרלים לבצע קידוחים על מנת לשאוב מי תהום ולנכס להן מקורת חדשים לשאיבת מים מינרלים, מהווים עוולה מתמשכת כלפי הציבור. שוב מעניקה המדינה משאבים ציבוריים לגוף פרטי בניגוד לחוק, ללא תחרות הוגנת ולא תשלום נאות, שוב הציבור מנושל ממשאביו ושוב הקופה הציבורית נפסדת".
בעקבות הודעת מי עדן אודות זיהום במעיין סלוקיה שממנו היא שואבת מים, הודיעו במשרד הבריאות כי הם מתכוונים לאשר לחברה לבצע קידוחים בתוך ימים ספורים על מנת לשאוב מי תהום מקידוח (כפי שפורסם באמצעי התקשורת). כמו כן, פורסם כי "זה זמן שמי עדן בודקת מקור מים מינראליים טבעיים נוסף ברמת הגולן, הדומה באיכותו הגבוהה ובסביבתו למקור הקיים".
להחלטה מתנגדים ב"אגודה לצדק חלוקתי", לטענת האגודה המשמעות של מהלכים אלו, במידה ויתממשו, הינה למעשה ניכוס מקורות מים חדשים לחברת המים המינרלים. מדובר על עוולה מתמשכת כלפי הציבור וחזרה על טעויות העבר שכן, גם כיום, חברות המים המינרלים מוכרות לנו ביוקר מים שהן מקבלות במחיר זעום לשם שימוש תעשייתי, מבלי שהמדינה זוכה לתגמול הולם עבור "שימוש" זה. כתוצאה מכך, המים המינרלים מגיעים לצרכן במחיר המגיע כדי פי 1,000 (!) ממחיר "רכישתם".
"שוק" המים המינרלים בישראל, הינו ככל הנראה תולדה של תקלה רבת שנים, שכתוצאה ממנה מועברים מים המצויים בבעלות הציבור לידי חברות המים המינרלים, ללא מכרז, וללא קבלת תמורה נאותה למדינה.
בהתאם להוראות חוק המים מצויים המים, לרבות המים המינרלים, בבעלות ציבורית, וחוק המים על הסדריו המפורטים לא מאפשר העברת מים לגוף פרטי, על מנת שימכור אותם ויעשה בהם שימוש מסחרי תוך הפקת רווחים מהמשאב הציבורי .
יש לציין כי במהלך שנת 2008 עתרה האגודה לצדק חלוקתי לבית המשפט העליון בנושא, בג"צ אומנם דחה את העתירה לעת עתה, אולם זאת בעיקר נוכח הצהרת המדינה כי בכוונת רשות המים להסדיר נושא זה כחלק מהליך הסדרה כולל של משק המים.
כעת נראה כי מחדלי העבר עומדים לחזור על עצמם גם בעתיד. הקצאת מקורות מים חדשים לחברות המים המינרלים לשם שימושם המסחרי, ללא תשלום נאות למדינה, תהא מדיניות חסרת אחריות, מדיניות לא שקופה ולא דמוקרטית. מדיניות המגדילה את הפערים בחברה ומטיבה עם בעלי ההון. מדיניות שספק רב אם תוכל לעמוד בביקורת שיפוטית.
כאשר מדובר על מים, משאב שמצוי במחסור במדינת ישראל ובעל פוטנציאל כלכלי עצום, האינטרס הציבורי מחייב שמשאבי המדינה יתחלקו בהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי והשוויון בין כלל האזרחים.
זאת ועוד הרי שלעמדת האגודה לצדק חלוקתי הנוהג לפיו המדינה מסייעת לגופים פרטים, מועדפים ככל שיהיו, להתגבר על משברים באמצעות הענקת משאבי ציבור הינו פסול מעיקרו ומוביל למצבים בהם קומץ זוכה להתעשר מנכסים השייכים לכלל הציבור.
בעקבות הודעת מי עדן אודות זיהום במעיין סלוקיה שממנו היא שואבת מים, הודיעו במשרד הבריאות כי הם מתכוונים לאשר לחברה לבצע קידוחים בתוך ימים ספורים על מנת לשאוב מי תהום מקידוח (כפי שפורסם באמצעי התקשורת). כמו כן, פורסם כי "זה זמן שמי עדן בודקת מקור מים מינראליים טבעיים נוסף ברמת הגולן, הדומה באיכותו הגבוהה ובסביבתו למקור הקיים".
להחלטה מתנגדים ב"אגודה לצדק חלוקתי", לטענת האגודה המשמעות של מהלכים אלו, במידה ויתממשו, הינה למעשה ניכוס מקורות מים חדשים לחברת המים המינרלים. מדובר על עוולה מתמשכת כלפי הציבור וחזרה על טעויות העבר שכן, גם כיום, חברות המים המינרלים מוכרות לנו ביוקר מים שהן מקבלות במחיר זעום לשם שימוש תעשייתי, מבלי שהמדינה זוכה לתגמול הולם עבור "שימוש" זה. כתוצאה מכך, המים המינרלים מגיעים לצרכן במחיר המגיע כדי פי 1,000 (!) ממחיר "רכישתם".
"שוק" המים המינרלים בישראל, הינו ככל הנראה תולדה של תקלה רבת שנים, שכתוצאה ממנה מועברים מים המצויים בבעלות הציבור לידי חברות המים המינרלים, ללא מכרז, וללא קבלת תמורה נאותה למדינה.
בהתאם להוראות חוק המים מצויים המים, לרבות המים המינרלים, בבעלות ציבורית, וחוק המים על הסדריו המפורטים לא מאפשר העברת מים לגוף פרטי, על מנת שימכור אותם ויעשה בהם שימוש מסחרי תוך הפקת רווחים מהמשאב הציבורי .
יש לציין כי במהלך שנת 2008 עתרה האגודה לצדק חלוקתי לבית המשפט העליון בנושא, בג"צ אומנם דחה את העתירה לעת עתה, אולם זאת בעיקר נוכח הצהרת המדינה כי בכוונת רשות המים להסדיר נושא זה כחלק מהליך הסדרה כולל של משק המים.
כעת נראה כי מחדלי העבר עומדים לחזור על עצמם גם בעתיד. הקצאת מקורות מים חדשים לחברות המים המינרלים לשם שימושם המסחרי, ללא תשלום נאות למדינה, תהא מדיניות חסרת אחריות, מדיניות לא שקופה ולא דמוקרטית. מדיניות המגדילה את הפערים בחברה ומטיבה עם בעלי ההון. מדיניות שספק רב אם תוכל לעמוד בביקורת שיפוטית.
כאשר מדובר על מים, משאב שמצוי במחסור במדינת ישראל ובעל פוטנציאל כלכלי עצום, האינטרס הציבורי מחייב שמשאבי המדינה יתחלקו בהתאם לעקרונות הצדק החלוקתי והשוויון בין כלל האזרחים.
זאת ועוד הרי שלעמדת האגודה לצדק חלוקתי הנוהג לפיו המדינה מסייעת לגופים פרטים, מועדפים ככל שיהיו, להתגבר על משברים באמצעות הענקת משאבי ציבור הינו פסול מעיקרו ומוביל למצבים בהם קומץ זוכה להתעשר מנכסים השייכים לכלל הציבור.
הוסף תגובה
עוד ממערכת שורש
עוד בנושא אקטואליה