סיפורי נישואין ושידוכים מהרב קוק

שעון הזהב מהאירוסין

הנה סיפור מופלא שנשתמר בידינו, שהתרחש בימי האירוסין של הרב קוק:
בעיירת מולדתו של הרב קוק, גריווא, היה גר יהודי אחד בשם ר' מאיר הכהן מלטינסקי. בהיותו צעיר לימים החל מלטינסקי לעסוק במסחר, והאמצעים הכספיים שלו היו מצומצמים. מדי פעם בפעם היה נזקק לקבל הלוואה לצורך מסחרו. פעם אחת נצרך מאוד לכסף ונכנס לרב קוק שעמד אז לפני חתונתו. הוא שפך לפניו את מרי שיחו, כי הנה נזדמן לו עסק שיש לו סיכויים להרוויח, אבל חסר לו הכסף הדרוש.
הרב ענה לו, כי לצערו אין לו כסף מזומן, אולם יוכל לעזור לו בזה שייתן לו את שעון הזהב שנתן לו חותנו האדר"ת כמתנת אירוסין – ויוכל למשכן את השעון עד שירווח לו.
מלטינסקי הודה מאוד לרב, קיבל את שעון הזהב ומשכנו. אולם הוא נסתבך במסחרו, ולא הייתה לו אפשרות לפדות את המשכון. בינתיים הגיע היום המיועד לנישואין של הרב. הרב לא היה לו כנושה, ולא תבע ממלטינסקי לפדות את השעון, אולם מלטינסקי הבין את אי-הנעימות שבדבר, ועשה מאמצים כדי לפדות את השעון – אך לא עלה הדבר בידו. רק כאשר ישב הרב בעגלה לנסוע לחתונה, ממש ברגע האחרון, הצליח מלטינסקי לפדות את השעון. הוא רץ אחרי העגלה שהחלה כבר לנסוע, והחזיר לרב את שעונו.

השידוך של הרב הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, הרב הראשי לישראל, נשתדך בהיותו גר בלונדון עם בת עשירים ממשפחה יהודית מכובדת. בימים האחרונים שלפני החתונה, נתגלעו ויכוחים בין המשפחות בעניינים כספיים. ראה זאת החתן, ושם פעמיו אל מרן הרב קוק זצ"ל, שכיהן אז כרבה של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון. סיפר הרב הצעיר לרב קוק, כי משפחת הכלה דורשת שאת כל הנכסים ירשמו על שם הכלה, שכן היא מביאה את עיקר הרכוש, שהרי מבית עניים הוא בא, ואין עמו רכוש חשוב כלשהו.
חשב הרב מעט, ואמר לחתן: "לא! אל תסכים בשום אופן. אלא עמוד על דעתך, שכל הרכוש יהיה רשום על שמך". עשה הצעיר כדברי הרב, והנה בוטל השידוך, יום לפני החתונה.
הצטער הרב קוק על כך. מה עשה? קם ופנה אל הרב שמואל הילמן, שהיה אז דיין בבית הדין בלונדון, והציע לו שידוך לבתו שרה, את הגאון הצעיר הרב הרצוג. אמנם הרב הרצוג התלבט אם להסכים לשידוך, שכן אותה בחורה אמנם בת ת"ח, אבל בת עניים היא... ענה לו הרב קוק, כי אין לו לדאוג בגלל זה, ובכלל עניות היא מעלה ולא חיסרון. בירכוֹ הרב בהצלחה ואכן השידוך יצא לפועל. לאחר ימים ספורים נערכה מסיבת האירוסין עם שרה הילמן, בת נבונה ומשכלת, אשת חיל חיננית ועדינת נפש, אשר הייתה לו לעזר נאמן כל ימי חייו.
הרב קוק בחכמתו ובזריזותו שימש כאן כשליח מצווה של ההשגחה העליונה לבניין ביתו של הרב הרצוג הצעיר, אשר נועד להיות לימים – כעבור עשרים שנה בערך – ממלא מקומו על כיסא הרב הראשי לארץ ישראל.
לאחר זמן, פגש הרב קוק את הרב הרצוג, ואמר לו:
"דע לך, שבכוונה אמרתי לך להתעקש בעניין הכספי בשידוך הראשון, על מנת שיתבטל השידוך, כי ידעתי והכרתי את המשפחה ההיא מלפני שנים רבות. הם התגוררו ביפו, עזבו את הארץ ועברו ללונדון. בהיותם ביפו הייתה אותה בחורה מאורסת לבחור אחד שם ונאלצה לבטל את השידוך לפני שעזבה את הארץ. וידעתי שהיא אינה מתאימה לך".
ואכן, לאחר זמן מה, חזרה אותה משפחה ליפו, ואותה בחורה חזרה לארוסהּ הראשון והתחתנה עמו.

לזכור את הטבעת

בערוב ימיו, סיפר הרב יעקב רוזנטל זצ"ל: אני זוכר עד היום את מה שאמר לי הרב קוק במהלך חופה מסוימת. ומעשה שהיה, כך היה: רבי יצחק שולזינגר בא בברית הנישואין. מכיוון שהיה תלמידו של הרב קוק, הזמין את רבו לסדר לו חופה וקידושין. אבי לקח אותי לחתונה. הרב קוק בירך את הברכות בחופה, ואחר כך הורה לחתן לקדש את הכלה. החתן פשפש בכיסי ה'קיטל', ולא היה זכר לטבעת. התברר ששכח את טבעת הקידושין בביתו, מרוב התרגשות כנראה. קמה שם מהומה זוטא, פלונטר קטן. אם אין טבעת, אין נישואין. בסוף אלתר אי מי מהקהל טבעת כלשהי, שאחת המשתתפות בחתונה העניקה לחתן במתנה, בכדי שיקדש בה את כלתו.

בסיום החופה, ניגש אליי הרב קוק ואמר לי בחביבות:
"אינגאלע, כשתהיה רב ותוזמן לסדר קידושין, תשאל קודם את החתן אם זכר להביא עמו את טבעת הקידושין".
ואכן, עד היום אני נוהג לספר את האפיזודה הזאת לחתנים המבקשים ממני כי אבוא לסדר קידושין בחתונתם, ואני מבקש לוודא שלא ישכחו את הטבעת, שבלעדיה לא יוכלו לקדש את הכלה.

סידור קידושין במאה שערים

רבה של שכונת מאה שערים היה הרב יוסף גרשון הורביץ זצ"ל. הוא היה ממקורביו של מרן הרב קוק. בחתונת בתו כיבד את הרב קוק לסדר את הקידושין.
למחרת התפרסמה בעיתונות המודעה הבאה:
"ועד שכונת מאה שערים
מברך בברכת מזל טוב, בשם חברי השכונה
וגריה, את רבם הנכבד הרה"ג המפורסם רבי יוסף
גרשון הורביץ שליט"א, המו"צ של השכונה וחבר
הבד"צ הקבוע של עדת האשכנזים בירושלים,
ליום כלולות בתו תחיה. יהי רצון שיזכה לראות
ממנה דורות ישרים נאמנים לכל קדשי ישראל.
כמו כן מובעת בזה תודתנו לכבוד אדוננו מורנו
ורבנו, מרא דארעא דישראל, הגאון הגדול רבי
אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, על כבדו בפעם
הראשונה את שכונתנו בהיותו מסדר הקידושין של
החתונה הנזכרת. יזכה להשתתף תמיד בשמחת בני
עדתו ולהרים את קרנה בכבוד עד ביאת גואל צדק
במהרה בימינו אמן".


כבוד תלמיד חכם

מספר הרב צבי קפלן שליט"א:
לנישואי בתו של הנדבן הנכבד ר' שרגא הריס ז"ל עם בנו של ר' אלחנן שיינזון ז"ל מיקירי תל-אביב, הוזמנו
הרב קוק זצ"ל והרב איסר זלמן מלצר זצ"ל. החופה נערכה בגינה שבחצר, והוכנו עבור שני האורחים הנעלים
שני כיסאות במקום המתאים. הרב קוק הגיע עם מלוויו והושב במקומו המכובד. ר' איסר זלמן התאחר קצת, ובטרדות החתונה לא דאגו המארחים להעלותו ולהושיבו במקום שנועד לו. הוא, בענוונותו וצניעותו, נשאר עומד במרחק מה מהמקום שבו ישב הרב קוק. והנה הרגיש הרב קוק בדבר, קם מיד ממקומו ובתנופת יד חגיגית הזמין את ר' איסר זלמן לבוא ולשבת בכיסא שעל ידו.
ילד הייתי כשראיתי את הדבר הזה, אולם מאד הרשים אותי יחס הכבוד שגילה הרב קוק כלפי ר' איסר זלמן, ועד היום זכור לי מראה פניו ותנופת ידו.

לפרטים אודות הספר החדש-
[email protected]