"את צנועים חכמה"

מוציא כתבי הרב קוק

סיפר הרב יהושע הוטנר זצ"ל (מנהל האנציקלופדיה התלמודית ו"יד הרב הרצוג"):

"הרב ר' שלום ננקנסקי ז"ל, היה מחכמי ירושלים הצנועים מאוד. זכה להיות מראשוני התלמידים ב"מרכז הרב", וכשהיגע לישיבה כעולה חדש מישיבה ליטאית בפולין, היה כבר מלא וגדוש בבקיאות רבה בגפ"ת, ובשנת תרצ"ב, עם יסודו של מכון הרי פישל לדרישת התלמוד", נתקבל לחבר במכון, כאחד הבוגרים והמצטיינים של ישיבת מרכז הרב. כאמור, היה ת"ח צנוע ובעל מידות בכל הליכותיו, ונתקיים בו "את צנועים חכמה".

בשנת תרצ"ו היה הוא מהראשונים, שגיסי הרב ר' צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל המליץ לפני להזמינו לעבודת העתקה מדוייקת של כתבי מרן הראי"ה זצ"ל, במסגרת עבודת ה"אגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ז"ל", שהייתי יוזמה ומנהלה. בראשית מלאכתנו בחורף תרצ"ו, העתיק בקפדנות מרובה את ביאורו של הראי"ה זצ"ל – "באר אליהו" – לביאור הגר"א על הלכות דיינים והלכות עדות, ועל פי ההעתק שלו נדפס ביאור הגר"א עם ביאורו הנ"ל של הראי"ה ב"ספר הגר"א", שהוציא לאור "מוסד הרב קוק" יחד עם האגודה שלנו בשנת תשי"ד [...].

הרש"נ נפטר בירושלים בחשוון תשל"ז והשאיר אחריו דור ישרים מבורך – צאצאים עוסקים בתורה ובמצוות, וביניהם ת"ח מובהקים המשמשים ברבנות ודיינות בירושלים ומחוצה לה".

צדיק ועניו

הוסיף לספר עליו, הרב משה צבי נריה זצ"ל:

בזכרונות שנות הלימוד שלי בישיבת "מרכז הרב", נשתמרה פינת כבוד לאחד האברכים הצנועים ביותר, תלמיד חכם שהילוכו בנחת ודיבור בנחת וקולו אינו נשמע כלל, והוא הרב שלום ננקנסקי ז"ל, אשר פניו האציליים היעדו על יקרת רוחו ומידותיו התרומיות, ורק מפי חבריו הותיקים יכולת לשמוע כי גדול האיש בתורה, והוא אחד הבקיאים בש"ס.

והנה עבר יובל שנים, והיה לי העונג להכיר את בנו הנכבד, הרב ר' שמעון שליט"א [זצ"ל], בעליה למירון ביומו של משרע"ה, והרי לפנינו מכתבו דלקמן:

בעת פגישתנו במירון ב-ז' אדר, תשנ"א, נתבקשתי ע"י מע"כ להמציא לו חומר על אבי זצ"ל, שהיה מתלמידיו של מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל.

הנני שולח למע"כ את כתב הסמיכה שקיבל אבא ממרן זצ"ל, וכן מכתב ששלח מרן למר ליווינסקי בקשר לאבי זצ"ל.

עניין זה משקף מאוד את אישיותו של אבי זצ"ל:

בעת שנתמנה לרבה של "תל ליטווינסקי", במוצאי שבת ראשונה לשהותו במקום, ארז את חפציו והכריז שאינו מוכן להמשיך לכהן במשרת הרבנות שם, ומיד חזר לירושלים.

לשאלת הרבים מה ראה על ככה, ענה ואמר: שבשבת ראה שאחד מתושבי המקום מצחצח את נעליו, ולאחר שהוכיחו בנועם ובסבר פנים, כמובן שהפסיק האיש לצחצח, אך לאחר שעזב אותו חזר האיש על מעשיו והמשיך לצחצח.

הוא החליט שבמקום כזה, שמאחורי גבו של הרב ולאחר תוכחה, ממשיכים לחלל שבת, אין זה מקומו (וזאת לדעת כי החלטה כזו פירושה הייתה חזרה לעוני וחיי צער).

יש הרבה לספר על גדלותו וישרותו, על יגיעתו בתורה ובקיאותו בש"ס ופוסקים, ובמקום שאתה מוצא גדולתו שם אותה מוצא פשטותו וענוותנותו, וממש לא ניתן לשער כיצד אפשר להסתיר אוצר תורה כזה בתוך התבטלות ופשטות.

בהוקרה וברכה להגדיל תורה ולהאדירה

שמעון ננקנסקי"

"יקר ערך במידות נעלות"

"בע"ה יום ט' לחודש שבט תרצ"ב

"הנני הזה להודיע את מעלת ידידי הרב הג' החריף ובקי סיני ועוקר הרים וירא אלוקים מרבים מו"ה שלו' אלי' שליט"א, שלמד שנים רבות בישיבתנו הקדושה המרכזית העולמית פעה"ק ת"ו, ויגע ומצא כי מידתו מידת חכמים בגפ"ת ופוסקים ראשונים ואחרונים ובעומקא של הלכה למעשה, בסברא ישרה ופלפול נכון ואמיתי, עד שנתעלה במעלות הקודש להיות נסמך בסמיכת חכמים, יורה יורה ידין ידין, וכל עדת קודש אשר תבחרהו תקבל ממנו רוב נחת, כי הוא יקר ערך במידות נעלות ויראת שמים.

ועוד נוסף הוא שו"ב מובהק, אשר התמחה באומנותו במדריגה גדולה, כאשר העידו על זה כבר גדולי רבני השו"ב והרבנים הגאונים דפעה"ק ת"ו, וכל ישראל גם המהדרין מן המהדרין יכולים לסמוך עליו, ויאכלו ענוים משחיטתו המהודרת, וכל מן דין סמוכו לנא.

והנני בזה חותם בברכה לכל מחזיקי ידי ת"ח חשוב דנא ומכבדיו כראוי לו, לכבוד התורה ולומדיה, כנה"י ונפש מברכם מקודש.

הק' אברהם יצחק הכהן קוק".

והנה הוסיף אחיו של הרב ר' שמעון (שליט"א) [זצ"ל], הרב ר' אפרים שליט"א, ושלח לי גם את הסמיכה שקיבל אבא חמש שנים לפני זה מהגאון בעל "חבל יעקב" ז"ל:

"הנה כבוד האברך, הרה"ג, כש"ת מוה"ר שלו' אלי' ננקנסקי נ"י, מחברי הישיבה הק' מרכז הרב שבפה ירושלים עיה"ק, עסקתי אתו איזה פעמים במשא ומתן של הלכה בסוגיות שונות, ומצאתיו שידיו רב לפלפול בסברות ישרות ממקורות נאמנים, ראשונים ואחרונים, וכן עסקתי עמו הרבה בהלכה למעשה בענייני איסור והיתר ומצאתיו שמסיק שמעתא אליבא דהלכתא מפוסקים ראשונים ואחרונים.

לכן כל מין דין סמיכו לנא, להורות באיסור והיתר, יורה יורה, לפי כשרונותיו הנעלים ושקידתו, לאילנא רבא יתעבד ויהא כאחד מהרבנים הגדולים.

כה דברי המדבר למען כבוד התורה ולומדיה,

יום ה' כ"ו ניסן תרפ"ז, פה עיה"ק ירושלים תובב"א

נאום אבא יעקב הכהן ברוכוב, בעל המחבר שו"ת חבל יעקב, רב ואבד"ק וואלקאוויסק".

מכתב המלצה מאת הרב קוק

והוסיף ר' אפרים ושלח לי גם את המכתב דלקמן, של מרן הרב זצ"ל:

"ב"ה, יום ט"ז לחודש אלול תרצ"ד

לכ' ידי"נ הרבנים הגאונים הגדולים הרה"ר למחוז יפו תל אביב ת"ו

שלו' וישע רב

הנני שולח בזה את ידידי הרב הגאון ר"ש נאנקענסקי נ"י, בתור בא כוחי, להיות שוחט ומו"צ במרבק, כאשר דרשו ממני הדר"ג שליט"א במכתבם הנכבד, ואקוה שבפקודתם הנעלה, יסודר הדבר על צד היותר טוב, בע"ה, בתכלית הכשרות ולטובת העסק של פרנסת אחינו בני ישראל באה"ק.

הרב הגר"ש הנ"ל שי' הוא שוחט מובהק, נוסף על זה שהוא רב בקי בהוראה במידה טובה מרובה וירא שמים מרבים, שיכולין כל אחינו בני ישראל לסמוך עליו בכל ההידורים.

והנני חותם בברכת כוח"ט, ידידם עוז דורש שלומם באהבה רבה.

הק' אברהם יצחק הכהן קוק".

זכרו של מכתב-המלצה חשוב זה מופיע במכתב של הרב שנדפס בקובץ הזכרון לחתנא דבי נשיאה, הרב שלום נתן רענן זצ"ל.

"ועל דבר הרב ר' שלו' נענקנסקי שליט"א, דברתי פה עם הרב הגאון מוה"ר שלמה הכהן אהרונסון שליט"א, וגם כתבתי להרב הגאון מוה"ר בן ציון עוזיאל שליט"א – וכפי הנראה יסכימו עליו, אבל הוא צריך להזדרז בזה גם בעצמו" [בשמן רענן, ח"א, עמ' נח].

"ב"ה, יום ח' לחודש אדר שני, תרצ"ה

כבוד האדון הנכבד מר ליטווינסקי נ"י,

שלו',

הנני מתכבד בזה להעיר את לב כבודו, על דברים אחדים, אשר אקוה שברגש העדין שבלבבו ישים את דעתו עליהם.

[...] ישנם דברים של פרטים הנוגעים להוראה, בענינים הנ"ל, וביחוד בדבר פעולות הנכרי בעניני העבודות הנחוצות בשבת, והכל צריך להעשות ע"פ הוראותיו של הרב ר' שלו' ננקנסקי נ"י.

אקוה שכל דברי אלה יתקיימו בכבוד ע"י פקודתו הנכבדה,

והנני בזה חותם בברכה ורגשי כבוד,

הק' אברהם יצחק הכהן קוק".


הדברים לקוחים מתוך הספר 'לקוטי הראי"ה' חלק ג' עמ' 440.