ויש גם אלכוהול חלבי... על כשרות משקאות חריפים

המציאות היום עגומה ביותר. אנו רואים מעשים שבכל יום, שאנשים יראים ושלמים "שותים לחיים" ממשקאות אלכוהוליים שונים ומשונים, למרות שאינם נושאים ציוני כשרות, וכל זאת על סמך מסורת, שמועות ותקוות כי המשקאות ללא חשש כשרותי.

וייאמר ברורות, כי לא ניתן להשתמש היום בשום משקה חריף ללא הכשר ממקור ידוע, , למעט וויסקי סקוטי בהגבלות שנרחיב לגביהן בהמשך.
בשנים האחרונות חלו חידושים בייצור האלכוהול בעולם. כידוע, ניתן להפיק אלכוהול מחומרים שונים_ כל מקום לפי חומר הגלם שנמצא או גדל אצלו. כיום יש עודף יין בעולם(במיוחד באירופה) וכדי לא להציף את השוק ולהוריד מחירים, מייצרים מעודפי היין אלכוהול (השוק האירופי מעודד זאת). מפעלים באיטליה שמזקקים יין לאלכוהול שולחים לרוסיה לייצור וודקה. על אלכהול שהופק מיין חל איסור של סתם יינם שהוא איסור על שתיית יין שעשהו גוי (ראה: שולחן ערוך חלק יורה דעה סימן קכ''ג סעיף א'). בצרפת לדוגמא, בכל שנה מזקקים עשרות מיליוני ליטרים של יין עבור תעשיית האלכוהול. התקן האירופי מתיר לייצר אלכוהול מכל מקור חקלאי.

קיים מפעל באירלנד וגם בניו זיילנד, שמייצר אלכוהול ממי- גבינה (שזה החלב שלא התגבן) כיוון שיש בהם הרבה לקטוז(סוכר החלב), מוסיפים שמרים לתסיסה ומזקקים, ומקבלים אלכוהול חלבי ! באלכוהול שכזה ישנו גם האיסור של חלב נכרי, שהוא חלב שנחלב על-ידי גוי ואין יהודי שראה את החליבה. במקרה כזה החלב (והתוצרת שלו) אסורים בשתייה, שמא הגוי עירב בו חלב מבהמה טמאה (ראה שולחן ערוך שם, סימן קט''ו סעיף א' ובדרכי תשובה שם. וראה גם שו"ת אגרות משה יו"ד ס' מ"ז ).
ולכן, כמעט בכל משקה חריף אנו נתקלים בבעיה של מקור האלכוהול, ומכאן הצורך בתעודת כשרות .
המשקאות החריפים מתחלקים לכמה קטגוריות ונעסוק בשלושה מרכזיים, שהם וויסקי , ליקרים וודקה.
בוויסקי יש לחלק בין הוויסקי המיוצר בסקוטלנד לבין הוויסקי המיוצר באירלנד (אירי) . בסקוטלנד קיים חוק הוויסקי המגדיר בדיוק מאיזה רכיבים ניתן לייצר וויסקי. באירלנד לעומת זאת אין חוק כזה, ולכן היצרנים אינם מוגבלים. אשר על כן , לא ניתן להשתמש בוויסקי המיוצר באירלנד ללא חותמת כשרות מוכרת.
רוב הווסקי הסקוטי מתיישן בחביות אלון אשר שימשו לייצור הוויסקי "בורבון" האמריקאי (בארה"ב החוק מתיר לשימוש רק חבית חדשה ותקופת יישון אחת בלבד, לאחר מכן נמכרים החביות לסקוטלנד לייצרני הוויסקי הסקוטי) ומיעוטו מתיישן בחביות יין ומקבל תוספת יין ממש.
בעיית הכשרות בוויסקי היא היישון או תוספת היין. באופן כללי אציין כי המותגים הבאים מאושרים לשימוש: ג'וני ווקר,J&B ,שיבאס,בלנטיינס,ג'ק דניאל וכן כ לוויסיק אמריקאי שכתוב עליו סטרייט בורבון Straight Bourbon .
כיצד נדע איזה וויסקי עבר יישון בחביות יין או קיבל תוספת יין? כאשר הייצרנים עושים זאת הם קוראים לתהליך "פיניש" (סיומת באנגלית) . החוק בסקוטלנד קובע כי המשקה חייב להתיישן בחביות לפחות 3 שנים על מנת שניתן יהיה לקרוא לו בשם "וויסקי" בוויסקי בעייתי מתקיים יישון נוסף. היצרנים אינם מסתירים את תהליך הפיניש ואפילו מתגאים בו. וזו מופיע על תווית הבקבוק.
 
כל וויסקי שמופיע על תווית הבקבוק אחד מהכיתובים הבאים ,הוא לא מאושר לשימוש מהסיבה שהסברנו לעיל .
כיתובים אלו יופיעו על ווסקי סקוטי מסוג סינגל מאלט. יש לבדוק כל בקבוק סינגל מאלו שאין עליו את אחד הכיתובים:

DOUBLE MATURATION =יישון כפול
TWO WOOD , DOUBLE WOOD =שני חביות
SPECIAL FINISH =גימור מיוחד, בד"כ מעט יין לארומה
SHERRY CASKS =יין שרי
PORT CASKS =יין מפורטוגל
MADEIRA CASKS =יין חזק בתוספת אלכוהול למניעת תסיסה
MATURED IN TWO WOODS =עבר יישון בשתי חביות.

לדוגמא אציין כי בגלן פידיך 12 שנה ניתן להשתמש ואילו את ה15 שנה שכתבו עלי ו"סולרה ריזרב" לא ניתן להתשמש מאחר והוא מתיישן בחביות יין ע"מ לקבל טעם.

הוויסיק בלנדד הוא פחות בעיה מאחר וגם אם אחד המרכיבים שלו (בלנדד מורכב מכה סוגי סינגל מאלט) ייושן בחביות יין זה בטל בתערובת.

ישנם כמה מותגים של ווסקי אירי שניתן להשתמש בהם. והם בושמילס אורגינל עם כשרות של האו. קי (OK ) . ועוד חמישה מותגים שנבדקו ע"י בית הדין לונדון: ג'ימסון, מידלטון,פאדי,פאורס,טולמר דאו. מלבדם לא ניתן להשתמש בשום וויסקי מאירלנד מהסיבות שהזכרנו לעייל.
וודקה
גם וודקה לא ניתן לשתות ללא הכשר (אף את השקופה ללא טעמים). כי מקור האלכוהול אינו ידוע. גם וודקה מדגנים (גריין וודקה) בעייתית כי התקן האירופי מתיר לקרוא לוודקה גריין כאשר רק 51% מהאלכוהול הא מדגנים. ומהיכן השאר ? נציין כי לוודקה אבסולוט ולוודקה נמירוף יש כשרות של האו יו(OU )

ליקרים
כאן עיקר הבעייה , מעבר לשאלת מקור האלכוהול, היא התמציות שהן מופקות מכל הבא ליד.
ישנם מס' מועט של מותגים עולמיים שיש להם כשרות והם:
פיטר הרינג (OU ),דרמבוי (בית דין לונדוןKLBD ),פרנג'ליקו(UO ),דיסארונו אמרטו(OU גם ללא סמל הOU על התווית),קלועה (רק אם יש את סמל הou על התווית וארץ הייצור מקסיקו),בוכה(רק עם סמל בי''ד פריז), גודיבה בכשרות הOU יש לשים לב שהשוקולד פרווה והקרם והקפוצינו חלבי לא חלב ישראל , סטארבוקס ליקר קפה (בכשרות ה OU ) המופיע בשני גירסאות פרווה, וקרם ליקר חלבי (לא חלב ישראל). לימונצלו מאיטליה בכשרות הרב מנדל ג. גורליק.

נתקלתי לא פעם באירועים שונים אצל "חרדים" בליקרים לא כשרים ! אף פעם איני מתבייש להעיר ומסביר, שכל מה שאינו מופיע ברשימה דלעיל הוא אינו כשר! ולא ניתן להשתמש בו.

אציין לדוגמא שתי שאלות שנשאלתי. אחת הייתה על ליקר בשם "אייריש מיסט" שזה ליקר מוויסקי ועניתי לשואל שלליקר הזה אין תעודת כשרות והוא גם חלבי (הוא מקבל את האלכוהול החלבי מהמפעל באירלנד). קיבלתי תגובה מהשואל: אני צריך שתי כפרות, על הלא כשר ועל החלבי אני שותה זאת ב שבת. אחרי הארוחה הבשרית !

באתר חדרי חרדים שאל מאן דהו על ליקר בשם "סאטורן קומפורט". עניתי שאין לו תעודת כשרות וגם הוא חלבי . "אני בהלם!!!!!" כתב לי. והוסיף: "אני נוהג לשתות את הליקר הזה אחרי הארוחה הבשרית בליל שבת". .
יהודים היזהרו לפה חטאת רובץ