מכתב גלוי לראש הממשלה אולמרט

לכבוד מר אהוד אולמרט
ראש ממשלת ישראל,

שלום וברכה,
בעוד הלחימה בדרום הארץ נמשכת, אנו מגורשי יישובי גוש קטיף, אשר עברנו תלאות וייסורים, ומאוימים גם כעת (יחד עם שאר תושבי הדרום) מטילי החמאס, פונים אליך בבקשה לחזור לביתנו שבגוש קטיף.
היום הכול רואים באופן ברור את הטעות הנוראה שנעשתה בכך שזרקתם אותנו מבתינו. בעקבות כך שהפקרתם את גוש קטיף לטובת המחבלים, נתנה להם האפשרות, הרצון והיכולת לשגר טילים מתוך ישובי גוש קטיף לעבר כל דרום הארץ. כתוצאה מכך נפגעים אזרחים חפים מפשע באזור אשקלון, אשדוד, באר שבע, גדרה ועוד, ובכך גורמים איום ללמעלה ממיליון אזרחים ישראלים.
איננו דורשים שתבקשו סליחה, אם כי מצד האמת עליכם להתנצל על העוול המוסרי, הפיזי והנפשי אשר עוללתם לנו מאז ועד עתה. עד היום, למעלה מ-3 שנים מהגירוש, אנו גרים בבתי קרטון רעועים, ומנסים לאחות את השברים הכלכליים והנפשיים שנגרמו לנו בעקבות עקירתנו מבתינו. היחס המחפיר שקבלנו כמגורשים, הותיר כתם שלא ימחה על מדינת ישראל וממשלתה.
אנו בטוחים שבעזרת ה' ניצחון ישראל במאבק נגד החמאס, אשר יורה ללא הרף על אזרחי המדינה, לא יועיל כל עוד שלא יחזרו אזרחי המדינה לגוש קטיף, אלא רק ידחה את העימות הבא במספר חודשים. בכך שנרים את ראשנו בגאון, ונודיע לעולם כולו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ואין אנו מתביישים בכך יש תקווה כי האיום הממשי לחיינו בארץ זו יפסק.
אנו מוכנים לגור בקו האש, להיות הראשונים בחזית הלחימה. תן לנו את ההזדמנות לחזור לשוב ולבנות את ארץ ישראל. אולי מעשה זה יהווה מעין כפרה קטנה מצידכם על העוול הנורא שנגרם באופן אישי כלפינו, ובאופן ציבורי כלפי כלל אזרחי המדינה.
מכתב זה נכתב מתוך ציפייה גדולה להבנה מצדך ומצד חברי הממשלה. ומתוך תקווה גדולה שתיטול את האחריות המוטלת עליך, ותיתן לנו את האפשרות והזכות לחזור להקים את ביתנו.

בברכה,
הלל מרצבך
תושב נווה דקלים לשעבר
בשם משפחות רבות מגוש קטיף.