אוצר החכמה- כל הספרים, בכל בית

הרעיון

הרב ארז סלע שליט"א הוגה ויוזם הרעיון, משחזר את ראשיתה של היוזמה, שהיתה נראית אז, לכל מי שהסכים לשמוע, כדבר מענין אמנם, אך דמיוני במקצת ורחוק מלהביא תועלת ממשית. "הרעיון, שהבריק במוחי ביום בהיר בסיעתא דשמיא, היה להפוך למדיה דיגיטלית את כל ספרי הקודש הנדירים הנמצאים רק בספריות ולכן אינם יכולים לשמש את הלומדים בלימוד היום יומי שלהם. כמה פעמים אנחנו מוצאים מחברים אשר עוסקים בסוגיא מסוימת ונצרכים לספר מסוים וכותבים 'אין הספר נמצא תחת ידי'. כמה פעמים אנחנו נעצרים כשעלינו לחפש בספרים שאינם מצוים בבית המדרש?

התחלנו, ידידי הרב דוד סופר ואני לחפש ספרי קודש עתיקים ונדירים בספריות ואצל אספנים שונים. מידי יום אספנו עשרות ספרים, סחבנו אותם בארגזים לחדר העבודה שלנו, שם הצבנו מכשירי סריקה וצילום. שעות ארוכות ישבנו ועיינו במהדורות השונות של כל ספר, כדי לדעת מה אנחנו רוצים לקחת, לברור איזה ספר ראוי להכניס, מה בדבר זכויות היוצרים של הספר, ומה בדבר מהדורותיו השונות. מכאן הצבנו עובדים שצלמו את הספרים והפכו אותם למדיה דיגיטלית".

לפני ארבע שנים בלבד יצאה הגירסה הראשונה של אוצר החכמה ובה 15,000 ספרי קודש מצולמים. בשלב זה רכשו את התכנה בעיקר אברכים אשר הבינו שהמצאות מספר כה גדול של ספרים בתוך דיסק קשיח שגודלו כספר קטן, בביתם שלהם, תחסוך להם זמן רב. מאז שהושקה הגירסה הראשונה, לא הפסיקו אנשי ה'אוצר' לפתח ולשפר את האפשרויות העומדות לצד המשתמש. "אין לשער עד כמה התפתחה התוכנה בתוך ארבע שנים. הן במספר הספרים, באיכות הצלום שלהם והן מבחינת האפשרויות של המשתמש ביצירת כלי עבודה. צלום הדף כצורתו המקורית, משמש למעשה כמו טכסט חי, כאשר ניתן לחפש לפי מילה בתוך התמונה, לשלוף ולהשתמש בטכסטים חיים, לכתוב הערות ע"ג הדף המצולם, ליצור קישורים ומפתחות. כמו כן אנו ממשיכים לצלם ולסרוק עוד ועוד ספרים". משנוצרה דרישה להכנסה של ספרים חדשים טרחו ובקשו אנשי צוות ה'אוצר' רשות גם ממחברים בני זמננו להכניס את ספריהם לאוצר החכמה. כיום יש בתכנה אלפי ספרים גם ממחברי הדורות האחרונים. "אפשר לומר שרוב רובם של גדולי הדור ופוסקיו, נתנו לנו את הרשות להכניס ספריהם למאגר" אומר הרב סלע "ורוב רובם של הספרים החשובים ללומדים נמצאים ב'אוצר'. נכון להיום מכילה התכנה כ- 28,000 ספרי קודש במהדורת בני תורה, ועוד היד נטויה . אני רוצה להדגיש שכל הספרים במהדורת 'בני תורה' עוברים בקורת של הועדה הרוחנית ובראשה הגאון רבי שמואל דויטש שליט"א, ראש ישיבת 'קול תורה' שהוא גם מורה הדרך שלנו"

"בבחירת הספרים שנכנסים לאוצר החכמה בעידכון השנתי, שותפים למעשה כל משתמשי התכנה. אנו מקבלים בקשות מכל חוגי הלומדים להכניס את הספרים הנחוצים להם. חלק גדול מהמשתמשים מעדיפים ספרים ישנים ונדירים, מהדורות ראשונות וכתבי יד. החלק הארי של הלומדים שמחים כשאנו מכניסים ספרים חדשים. אני אישית רואה חשיבות רבה לספרים חדשים בני דורנו, לא רק של מורי הדור דוקא. לדוגמא, אם בספירת העומר עסקינן, נתקלתי לאחרונה בספר שריכז את כל מה שקשור בהלכות ספירת העומר וכולל בתוכו סיכומים מכל גדולי הדורות. זה ספר של אברך שיגע ולמד את הנושא במשך שנים וכתב אותו בצורה בהירה. בדרך כלל ספר שכזה נדפס במהדורה אחת בלבד. מלבד החשיבות ההסטורית שבאצירת ספרים כאלה, הספר חשוב ביותר למי שלומד את הנושא ביסודיות".

שיתוף פעולה עם המשתמשים

מטבע הדברים, השימוש בטכנולוגיה בת זמננו לטובת לומדי התורה טומנת בחובה אתגר מיוחד של הצורך להשתמש בכלים חדשים ועכשויים, בלי לפגוע בשיטה המסורה לנו מדור ודור. לצד הרב סלע וכגורם משלים לעבודתו, ניצב הרב משה דביר, בוגר ישיבת חברון, תלמיד חכם ויודע ספר, העוסק גם בתכנות מחשבים.

"ההתפתחות המרכזית בתכנה בשנים האחרונות היא בכך שהשתדלנו שיהיה קל יותר לראות את הספר" אומר הרב דביר. למדנו לצלם יותר טוב, ליישר את הדפים, לנקות את הכתמים. אנחנו מחפשים ככל יכולתינו אפשרות גישה נוחה יותר. אפשרות התמצאות מהירה יותר. אפשרות לפתוח יותר מספר אחד על גבי המסך. יצרנו אפשרות של שמירה של ספרים בנושאים שונים במאגרים נפרדים כדי שהחומר הנלמד לא ילך לאיבוד. 

"התפתחות התכנה מיום השקתה היא משהו שנובע משיתוף פעולה עם המשתמשים, כמו שכתוב 'ומתלמידי יותר מכולם'. לפעמים המשתמש עולה על דברים שאנו כצוות לא הגענו אליהם. בעדכון האחרון למשל התיחסנו למכתב של אחד הלקוחות, שביקש תחליף לכך שבספר רגיל הוא יכול לדפדף דפדוף מהיר של כמה שניות כדי למצוא נושא או סימן מסוים, וכאן אין תחליף לדפדוף המהיר. זה הקפיץ את הרעיון שצץ בין רגע לתת אפשרות לראות רק את הכותרות של כל דף ודף. בתוך כמה שניות ותוך כדי לחיצה על מקש מסוים, עוברות כל הכותרות כהרף עין ואפשר להגיע מהם אל הדף עצמו".

את גולת הכותרת של עבודת התכנות רואה הרב דביר בהתפתחות תוכנת החיפוש לפי מילה ע"ג הדף המצולם. "זוהי ההטבה העיקרית עם המשתמש, לחסוך זמן רב של חיפוש בספרים שלא תמיד נמצאים תחת ידו, ולהגיע לספרים שהוא לא שיער שהתשובה נמצאת דוקא שם". באשר לשאלה הנשאלת בדבר יגיעת התורה, האם אין כאן מעין החמצה או ויתור של עמל התורה, הוא משיב נחרצות: "אפשרות ה'חיפוש' היא לא טכניקה לעקוף יגיעה. היגיעה האמיתית היא בעיון בעומק הדברים. כאן נחסך הזמן של החיפוש החיצוני ומגיעים להיקף של חומר שאי אפשר היה להגיע אליו בדרך אחרת. אלא מה? חשוב לי לאמר בפירוש שהשימוש בתכנה אינו מביא למצב שמי שלא יודע יראה כמי שיודע. השימוש בתכנה לא הופך עם הארץ לתלמיד חכם. זהו כלי עזר למי שבאמת יודע ומבין וע"י השימוש בתכנה חוסך זמן. כשאדם מתחיל לחפש בתכנה, לאט לאט הוא לומד מה לחפש, איך להגדיר את הנושא או את קבוצת המילים אותם הוא רוצה למצוא. מי שאין לו בסיס בתחום, קשה לו לחפש. אם הוא תלמיד חכם יש לו את היכולת ללמוד מתוך הנסיון".


ניתן להוריד גרסה מתומצת של "אוצר החכמה", כאן.