כופר נפש

הרב יונה גודמןל אדר א, תשסח07/03/2008

מעבר לזוועה ולשכול, יש כאן תזכורת שהמלחמה היא על הקודש. על המהות ועל הדרך. על רצוננו להפיץ את שם ה' בעולם, ואת רצונם של טמאים לדכא קול קדוש זה.

כל רצח הוא מזעזע ונורא. אך טבח בתוך הישיבה המרכזית, ממנה צמחה והתפתחה תורת הרא"ה זצ"ל, יש בו משמעות נוספת.
מעבר לזוועה ולשכול, יש כאן תזכורת שהמלחמה היא על הקודש. על המהות ועל הדרך. על רצוננו להפיץ את שם ה' בעולם, ואת רצונם של טמאים לדכא קול קדוש זה. לעיתים נדמה שהקושי העיקרי הוא בדרום, בשדרות ובאשקלון. והנה קיבלנו תזכורת כואבת שהמערכה היא אף על שלום ירושלים, הפיסית והרוחנית כאחד.
אילו היה מדובר רק במאבק טכני,

אזי לנו, לאנשים הפשוטים, לא היה מה לעשות בו. המאבק היה נשאר לאנשי מודיעין וסיכול, ולאזרח הקטן היה נותר רק להתפלל להצלחתם.
אך הקרב הוא על כל הקופה. על הרוח והאמונה. על חוסנה של אומה ודביקותה בייעודה. ובמערכה זו, כולנו חיילים. כל אחד יכול וצריך להוסיף אור ואמונה, בעצמו ולסביבתו.
יום אחר יום אנו שומעים חברים המקטרים על הממשלה ושריה, על התקשורת ויוצריה. השומע חש כי אנו שלמים ומושלמים, ורק אחרים צריכים לעשות שינוי. אך ההכרה כי יש כאן מלחמת קודש על הלב, מזכירה לנו שאף לנו יש מה להעצים ולחזק את דופקה, למען תזרים חיים לכל איברי האומה.
הרצח אירע בערב שבת פרשת שקלים, בה קוראים על הציווי להביא מחצית השקל ככופר נפש. בעת שנוטלים נפשות של ממש ולא רק כופר עבורם, מצווים אנו לעשות יותר. להאמין יותר. בידוע שהציווי לאסוף מכל אחד דווקא 'מחצית' שקל, נועד (גם) להזכיר לאדם שלבדו הוא אינו שלם. את השלמתו ישיג רק על ידי חיזוק החיבור עם שאר חלקי האומה.
כאומה, ניצבות בפנינו שתי אפשרויות. לעמוד במקום ואף חלילה לסגת אחור או להמשיך לצעוד ולעשות, לבנות ולהיבנות באור ה'.
אלפיים שנה נגזרה עלינו האפשרות הראשונה.
נדמה כי בנוגע לאפשרות השנייה, של חיזוק כוחותיה של האומה השבה לארצה ולעצמיותה, עדיין לא עשינו מספיק.
עלינו לנגב דמעות, לאגור כוחות, ולהוסיף אור. לעיתים צריכים אנו לקדש שם שמים בתוכן הנלווה לדמעותינו. לעיתים מנסים אנו לקדש שם שמים בתוכן של שמחותינו. בימי אדר אלו, מצווים אנו על שניהם. 'חושך ואור משמשים בערבוביא' ומתוך שניהם נמשיך לצמוח ולהצמיח את תורתנו.
דווקא בימי הפורים הללו, עלינו להראות כי אנו בניו של "עַם מרדכי", אשר לא יכרע ולא ישתחווה. לראות במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים ציווי עקרוני, המלמד אותנו להוסיף חיבור וערבות עם אחים קרובים ורחוקים. להוסיף אור למען נגרש את החושך.
ייתן ה' ובמהירה יתקיים בנו 'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר'.

שנזכה לחודש טוב.

כתבות נוספות