על חינוך למניעת אלימות...

משרד החינוך רוצה ללמד ילדים איך להיזהר מאלימות וניצול באינטרנט. לשם כך הוא הפיק סדרת סרטונים שמופצים באחד מאתרי המשרד ובהם ניתן לראות איך צריך להיזהר. כל סרטון מתחיל מתצוגה חיה של "מה לא נכון לעשות" ואחר כך מספר כללים שנכתבים על המסך, לאיטם.

דוגמאות? אם חבר שלך מצלם אותך בבגדים מינימליים ומעלה את התמונות לאינטרנט (בסרטון יש, כמובן,דוגמא חיה… רואים חבר מצלם נערה צעירה בתנאים שפורטו)- אל תעלי את התמונות לכל אתר, אלא אך ורק לאתר מאובטח (!). אם מישהו מזמין אותך לפגישה דרך האינטרנט (שוב, הסרטון מראה את ההזמנה לפרטי פרטים) אל תקבעי איתו בשעה מאוחרת מידי או בצומת לא סואנת, זה מסוכן להיפגש מאוחר! וכדומה.
כך,מאמינים יוצרי הסרטים, ילמדו ילדי וילדות ישראל להימנע מהאלימות האינטרנטית… פשוט תקבעו את הפגישות במקום מרכזי- ובום! אין יותר אלימות שנובעת מהרשת.

ההגיון של הסרטונים הללו מוביל הרבה "מסעות פרסום" וחינוך ציבוריים בארץ ובעולם. בדיוק כמו שמנסים למנוע תאונות דרכים על ידי פרסום של תמונות מזעזעות, או על ידי מישהו שצועק עליך "רוצח" ברדיו. וכמו ההגיון של פסיכולוג למניעת אלימות שהציע לאם מיוסרת ל"הסכין עם העובדה שהדור הצעיר מדבר בקללות וגסויות… וכך זה היה תמיד" (זה היה נראה לי כל כך מוזר, עד ששמנו את התשובה במדור הבדיחות של אתר שורש, למרות שהעצה נתנה ברצינות גמורה).

לעניות דעתי, התמונות המרוטשות של תאונות הדרכים דווקא מובילות ליותר תאונות. שהרי, הגורם האמיתי למוות הבלתי נסבל בכבישים הוא חוסר הסבלנות, העצבנות, הרוע שאיך שהוא פורץ יותר על הכביש- ודברים אלו מתגברים בעקבות האלימות המושפרצת מתשדירי החינוך הללו.

היסוד, כמעט כרגיל, נשכח. אנחנו מנסים שוב ושוב לסתום פרצות חינוכיות, להגן על ידי חסימת פתח נוסף- כאשר הבנין עצמו מתמוטט מחוסר יסודות. זהו גם ניסיון מוזר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה... לומר לבנות שלנו שזה בסדר ש"קטין" מצלם אותך, אולם זה לא בסדר אם הוא עבר את גיל שמונה עשרה- והן פשוט לא מבינות למה ומה ההבדל!

הנקודה המרכזית, בדיוק כמו שכתב אותו פסיכולוג בסוף התשובה שצוטטה למעלה, היא הפחד משינוי באורח החיים שלנו עצמנו (שם, כסיכום, הוא כותב ש"את הרי לא רוצה לעבור לשכונה חרדית כדי להגן על הבן שלך מקללות..."). כדי לחנך באמת עלינו לגשת ליסוד העמוק ביותר ולשנות אותו- והיסוד הזה מתחיל בנו, במחנכים. וזה מפחיד... אבל אין לנו ברירה- הדור הצעיר, בנפילותיו האינטרנטיות, בנהיגתו האלימה או בהתרחקותו מ"כל הקדוש", מכריח אותנו לנתח מה הבעיות היסודיות ולתקנן.