על גדרי פיקוח נפש בזמן מלחמה

ארגון משמרת השבת עוסק בימי השגרה בנושא שמירת השבת בצורה מהודרת יותר. בעיקר ביחס למכשירים אלקטרוניים שונים... אולם המלחמה הפוקדת את ישראל בשבועיים האחרונים העלתה נושאים רבים הקושרים לשמירת שבת שאינם עולים בימי שגרה ושלום...

וכך מגדיר הרב אליהו בייפוס, ראש ארגון משמרת השבת, אתהיחסלפיקוח נפש בזמן מלחמה-
ישנם מצבים בפקו"נ שהתירה תורה אף שאין בזה חיוב משום לא תעמוד על דם רעך, ומצינו הרבה דברים שחז"ל התירו משום פקו"נ כגון לכבות את האור לחולה שישן או מיתבא דעתא של יולדת, אבל לא שמענו שאם לא עושים את זה אפי' בחול עוברים משום לא תעמוד על דם רעך, וכן הגרח"ג זצ"ל השיב דאם יולדת רוצה לנסוע בשבת לבית חולים יותר רחוק שתסע להיכן שרוצה, וביום חול מותר לעשות שיקולים לאיזה בית חולים לילך, וכן ילד עם חום גבוה כשלא בטוחים שזה דבר שגרתי מותר לילך בשבת לבית חולים, אבל ביום חול הרבה פעמים עושים כל מיני שיקולים לחכות לבוקר שרופא המשפחה יראה את הילד, וכן כשנצרך לעשות ניתוח לפעמים מחליטים לעשות בחו"ל כיון ששם יותר מומחים, ומותר לנסוע בשבת לשם כך, ולפעמים באותו מקרה לא נוסעים לחו"ל ועושים את הניתוח בארץ ולא חשיב שעובר על לא תעמוד על דם רעך וכן כל כיו"ב.

ועי' חזו"א או"ח סי' נ"ט סק"ד, ומתבאר שם דבזמנינו שמצוי מאד חלאים מתרגשים בתינוקות יש חשש סכנה אם יגרום לו לקלקול מעים, וסיים דאם יודעים בנסיון או ע"פ הרופאים שגורם קלקול במעיים יש לחשבו לספק סכנה ומי שמיקל בדבר אין מזניחין אותו ומי שבוטח בד' וקובע מזונות בנו באופן שאין מבשלין בשבילו בשבת וכבר הורגלו בכך אין מזניחין אותן.

ומבואר שיש מצב בפקוח נפש שמי שמיקל אין מזניחין אותו ומי שבוטח גם אין מזניחין אותו, וודאי שאין הכוונה שיש דרגה של בטחון שמותר להסתכן, וכבר כתב האיסור והיתר שער ס' סימן ח' "ואם החולה עצמו רוצה להחמיר עליו אחרי שיודע שצריך לכך עליו נאמר ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ואל תהי צדיק הרבה ול"ד לדבר הנוגעת בכבוד השם יתברך שכתוב בסמ"ק שאדם יכול לוותר על נפשו דהתם כתיב ביה ובכל נפשך" וכו', ועי' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תמ"ד שהאריך בזה, וע"כ שכוונת החזו"א שהגבול של פקוח נפש הרבה יותר רחב מהגבול של לא תעמוד על דם רעך ושל מצוות וחי בהם, ובמצבים כאלו שאין חיוב מצד לא תעמוד על דם רעך וההיתר גבולי בזה יש מקום למי שבוטח בד' והורגל בכך לקבוע מזונות בנו ללא חילול שבת ואין מזניחין אותו.

והביאור הוא שכיון שיש הרבה מאוד מקרים ואי אפשר לכוון את כל המקרים לכן התורה מצד אחד התירה לחלל שבת גם בדבר רחוק כדי שלא יבא לידי סכנת נפשות, אבל לחייב על שמירת הבריאות אי אפשר לעשות כל השתדלות שבעולם ולא חייבו רק בדבר ברור, אבל מצוה ודאי שמקיים בכל השתדלות.

יש עוד חידוש בהלכות פקוח נפש, שבכל התורה ספק של חסרון ידיעה לא חשיב ספק, וכגון אם כתוב על המוצר באנגלית אם הוא כשר ואינו יודע לקרוא אנגלית גם כשהחשש הוא רק לאיסור דרבנן לא אמרי' בזה ספיקא דרבנן לקולא, ואילו בפקוח נפש גם ספק של חסרון ידיעה מתיר לחלל שבת, וגם כשהחולה אומר שמסופק אם נצרך לחלל שבת ואי"ז מחמת ידיעת הרפואה אלא חוסר ידיעה ג"כ מותר, וכן מקובל בשם הגרי"ז שאמר שאף שבכל התורה אינו מורה, בפקו"נ מורה כיון שגם כשלא יודע יודע שההלכה שמותר.

ומ"מ גם בפקו"נ יש תנאי שכשהסכנה לפנינו מותר לעשות הכל (ובמקרים של אירוע המוני רח"ל מותר וחייבים לקיים חפ"ק וכל כיו"ב כדרכו בחול), אבל בדברים רחוקים אין בזה היתר של פקו"נ, וכגון לסדר את המקלט אף שיתכן שיגרום שיותר אנשים ירדו אליו בזמן אזעקה, ויש בנותן ענין להעתיק מכתב שכתב מרן החזו"א בשנות המלחמה בתחילת שנות הת"ש שהועתק בדינים והנהגות פט"ז אות ו' "ההודעה לציבור למהר למקלט לפי מצב הנוכחי יש לחשוב להצלת נפשות אך יש ליזהר ממלאכה דאוריתא בכל מאי דאפשר כיון שאין כאן סוף סוף שאלת נפשות לפנינו ואף שאין הולכין אחר הרוב בפ"נ מ"מ בדברים רחוקים הרבה מפ"נ אין דנים כפ"נ ותלוי כפי מדת הבטחון והמחמיר בכאן אין מוחין בידו אלא לענין הוראה לרבים יש להורות בזה כדין פ"נ ומלאכות דרבנן אין להחמיר כלל והמחמיר במלאכות דאוריתא אינו רשאי להחמיר ולמנוע מלהודיע לאחרים האזעקה רק רשאי להשתמט ושיעשה ע"י אחרים אבל במלאכות דרבנן אין ראוי להשתמט אך לכבות הנר בבית האפל יש להחמיר שזה בכלל דברים רחוקים הרבה מפ"נ ואין כאן גורם בטוח לפ"נ במצב הנוכחי דיש כאן יותר מתלתא מי יאמר", ובהערה שם נכתב א"ה בדברים אלו לא כל העתים ולא כל המצבים שוין וכמש"כ במכתב לפי מצב הנוכחי, ומ"מ העתקנו הדברים שהם מוסברים בטעמם וישמע חכם ויוסף לקח.

כל דבר שנעשה כדי לידע את הציבור או היחיד להזהר מפני הסכנה מותר, וכן בכל מקרה של חשש לחדירת מחבלים כל דבר שהוראות כחות הביטחון נותנים מותר וחובה לעשות, ופעמים שיש להם מידע שאין לאדם הפרטי לכן אין אפשרות לשקול את הדברים באופן עצמאי וצריך למלא אחר ההוראות, וגם אם התברר לבסוף שהי' מיותר א"צ כפרה כיון שקיים את מה שמוטל עליו.
לווי חולה פיזי או טראומה נצרך וחשיב פקוח נפש, ושמעתי בשם הגרא"י ברטלר זצ"ל בשם החזון איש שחולה נפש הוא פקוח נפש שיכול לגרום סכנה לעצמו.

מותר לידע אמבולנס שכבר אין צורך כדי שיהיה פנוי למקום אחר.

תרומת דם בדרך כלל ניתן להמתין עד צאת השבת, ויש לשקול בכל מקרה לגופו לפי הענין.

מי שמחזיק טלפון בשבת לצורך בטחוני או רפואי צריך זהירות יתירה שלא לראות חדשות הודעות שודאי אין צורך בהם, ויזהר מכל לחיצה שלא לצורך פיקו"נ.

ומה שאפשר לעשות מראש למנוע חלול שבת ודאי מצוה גדולה, וכגון אם ידוע לו מספר מסוים שיתכן שיצטרך לחייג אליו בשבת, יחייג בע"ש ועי"ז יוכל למעט בלחיצות, וכבר כתב המשנ"ב סי' ש"ל סק"א בשם ספר חסידים דמן הראוי לאשה שהגיעה לחודש טי"ת להזמין בכל ע"ש כל הדברים הנצרכים לה דשמא יזדמן לידתה בשבת ולא תצטרך לחלל שבת.