יותר ויותר ישראלים פושטים רגל- סקירה

המצב הכלכלי הקשה במשק גורר יותר ויותר ישראלים לחובות. פיטורין, התמוטטות עסקים, אי עמידה בתשלומי המשכנתא, ובעיות בריאות גורמים ליותר ויותר משפחות לבעיית תזרים מזומנים, ההופכת עד מהרה למערכתית, כאשר המשפחה מוצאת את עצמה חבה כספים רבים, למספר רב של ספקים ומוסדות.

"אפשר להיפטר מחובות הרבה לפני שטבעת החנק של הנושים מאיימת להכריע את חיי המשפחה ולהרוס סופית את העסק", אומר עו"ד דב קיידנוב, העוסק רבות בייצוג חייבים וזוכים מול ההוצאה לפועל, ואשר מתווה לבעלי חוב ופושטי רגל את הדרך הפשוטה, המשתלמת והחוקית לפתיחת דף חדש.

"להיחלשותו של מעמד

הביניים ולמשבר הכלכלי בכלל", אומר עו"ד קיידנוב, "יש השפעה נכבדת על תופעה זו של פשיטת רגל של יחידים ומשפחות שנקלעים לחובות, מה שאני מכנה 'חייבי מכולת'. אולם, המשבר הכלכלי האישי מתחיל פעמים רבות על רקע של נסיגה בריאותית או בשל פיטורים ואובדן הפרנסה, ואפשר גם אפשר לעצור את כדור השלג הזה בזמן ולהימנע מצבירת חובות גדולים".

עיתון דה מרקר דיווח ביולי 2012 כי בעשר השנים האחרונות זינק מספר צווי כינוס הנכסים שניתנו על ידי בתי המשפט לאנשים פרטיים שנקלעו למצב שבו אין ביכולתם לעמוד בחובותיהם ביותר מפי שישה. 7,633 צווים ניתנו ב-2011 לעומת 1,194 צווים שניתנו ב-2001 דבא המהווה זינוק של 550 אחוז בפשיטות הרגל בישראל. מדובר במכת מדינה, לא פחות, שככל הנראה תלך ותחריף עם החרפת המשבר הכלכלי ושחיקתו של מעמד הביניים בישראל.

עו"ד דב קיידנוב, העוסק רבות בסיוע לחייבים ולפושטי רגל במאבקם להסדרת חובם מול הרשויות ומוסדות ההוצאה לפועל, מסביר כי יותר ויותר אנשים פרטיים ובעלי עסקים קטנים מגיעים לאחרונה למצב של פשיטת רגל, אך לדבריו, ניתן בהחלט למנוע את הגל הבא שיטביע את המשפחה בחובות.

אחד הגורמים לריבוי המקרים של פשיטות רגל, אומר עו"ד קיידנוב, הוא אי הכרת החוקים שתפקידם להגן על החייבים. "לדאבוני", הוא אומר, "רבים מפושטי הרגל אינם מודעים לאפשרויות ההגנה שמקנה להם החוק. במקרים רבים, החוק מגן על החייב כך שניתן לפטור אותו מחובותיו, הרבה לפני שנצברו חובות גדולים שלעתים קשה עד בלתי אפשרי להחזיר לנושים".

רמת המחירים בישראל הולכת ונוסקת, בעוד רמת ההכנסות של המשפחה הממוצעת הולכת ופוחתת. אחד מ"פתרונות הקסם" שעוזרים לישראלים רבים לשמור על רמת חיים גבוהה, חרף המינוס ההולך וגדל בחשבון הבנק, הוא לקיחת הלוואות, פריסת רכישות לתשלומים והגדלת מסגרות האשראי.

הפתרונות הללו לא מסייעים למשפחה לשרוד, אלא מעמיקים את בור החובות.

מבחן ה-20%
עו"ד קיידנוב מציין שתי נורות אזהרה משמעותיות שיש לתת אליהן את מלוא תשומת הלב במטרה להימנע משקיעה אל חובות כבדים. הראשונה, לדבריו, כאשר בוחנים את יכולת ההחזר החודשית של אדם או עסק, ומגלים שהיא מכסה רק כחמישית (20%) מההחזר החודשי של חובותיו. במקרה כזה, מסביר עו"ד קיידנוב, המשמעות היא אחת: צפויה קריסה כלכלית, השעון מתקתק, וזה הזמן לפנות אל כינוס נכסים, ורצוי באמצעות עורך דין המתמחה בתחום.

נורת האזהרה השנייה, שמעידה על בעיה כלכלית חמורה, היא מצב שבו נושים רבים נושפים בעורפך. ככל שמספר הנושים הוא רב יותר והחובות עומדים מול אנשים וגופים שונים רבים, כדאי לעצור על פי תהום ולמהר ולפנות לכינוס נכסים.

מגבלות החלות על פושטי רגל
על החייב הבוחר בהליך של פשיטת רגל מוטלות מגבלות לא מבוטלות, וביניהן הגבלת יציאה מן הארץ, איסור חלוקת צ'קים, איסור החזקת כרטיס אשראי, איסור על קיום מסגרת חובה בבנק, איסור על בעלות על נכסים, ועוד.

על המגבלות הללו אפשר ללמוד ממקרהו של ישראלי שהיגר לארה"ב לפני 30 שנה ולאחר שביקר בארץ לאחרונה, חסמו אנשי משטרת הגבולות את דרכו של האיש ומנעו ממנו לעלות על המטוס חזרה לארה"ב. לאיש המופתע הסתבר כי הוצא לו צו עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב משנות ה-70.

חוב פעוט, שננקב במאות לירות משנת 1977 ונבע ממחלוקת עסקית קלה, תפח בהוצאה לפועל לסכום עתק של כ-300 אלף שקל, מבלי שהחייב היה מודע לכך. לאחר סיוע משפטי, קיבל בית משפט השלום בחלקה את עמדתו של החייב, הקל את תנאי התשלום, והתיר לו לחזור לביתו שבארה"ב לאחר שהביא שני ערבים. ההסדר מול ההוצאה לפועל הועמד על תשלום מיידי של 12 אלף שקלים לנושה, תוך הסדרת תשלומים בסך 1,000 שקל לחודש עד לתשלום מלוא החוב. לדברי עו"ד קיידנוב, המסקנה מסיפור זה היא, שהחוב רק תופח, ובקצב מחריד, כאשר הוא מגיע אל ההוצאה לפועל, ועל כן, אין לטמון את הראש בחול, ויש למהר ולהגיע להסדר נושים תוך סיוע משפטי מתאים.

הכריזו על פשיטת רגל וקבלו פטור מחובות!
הליכי פשיטת הרגל בישראל מהווים דרך לגיטימית המאפשרת מוצא של כבוד ל"חייבים" הקורסים תחת חובות כבדים. לאחר תהליך של כינוס נכסים והחזר חובות חלקי לנושים, יכולים החייבים לנשום לרווחה ולפתוח דף חדש בחייהם הכלכליים.

כיצד עושים זאת ולמי צריך לפנות? עו"ד קיידנוב מסביר כי הליך פשיטת הרגל מצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי ובכדי להתחיל בו, על החייב לפנות אל בית המשפט בבקשה להכריז עליו כפושט רגל.

בשלב הבא מתמנה לחייב "כונס נכסים", שבוחן את כלל הנכסים של החייב במטרה לממש אותם – כלומר למכור אותם. התמורה שמתקבלת ממכירת הנכסים מחולקת בין הנושים, להם חייב פושט הרגל כספים והמכונים בשפה משפטית "זוכים".

עו"ד קיידנוב מבקש להדגיש כי עצם הגשת הבקשה לבית המשפט למתן צו כינוס נכסים ולהכרזה על פשיטת רגל, מעכבת את כל ההליכים שנפתחו על ידי הנושים נגד החייב - תביעות, הליכי הוצאה לפועל ועוד – ומאפשרת לו מרווח נשימה והתאוששות ממצב הביש שאליו נקלע.

בשלב הבא, לאחר שנפרעו החובות, או במידה שהחייב הגיע להסדר חוקי המאושר מול נושיו, הוא יכול להגיש בקשה לפטור אותו מחובותיו. הפטור, שנקרא בשפה משפטית "צו הפטר", ופוטר למעשה את החייב מכל חובותיו בעבר. את ההפטר לא מקבלים מיד. לדברי עו"ד קיידנוב, חולפת על פי רוב תקופה של כארבע-חמש שנים מתחילת כינוס נכסים ועד מתן צו ההפטר.

זכיין רשת מזון מראשון לציון שפשט את הרגל
עו"ד קיידנוב מספר על זכיין רשת מזון מראשון לציון שבו טיפל, ואשר היה חובותיו לנושיו האמירו עד ללמעלה משני מיליון שקלים. עו"ד קיידנוב פנה אל הכונס הרשמי בשם בעל רשת המזון, אשר מכר את דירתו של החייב, והכסף שקיבל עבורה חולק בין נושיו והפחית את החובות כלפיהם. חמש שנים מאוחר יותר, במהלכן חי החייב בבית הוריו ועבד כשכיר, הוא זכה להפטר המיוחל, ואף פתח מסעדה המכניסה לו כספים רבים, הפעם, כשהוא נקי מכל חוב.

בעניין זה חשוב לעו"ד קיידנוב לציין, שגם בעלי חוב ללא נכסים כמו דירה, רכב או חסכונות, יכולים ליהנות מהליך פשיטת הרגל. עבורם עורך בית המשפט הסדר, לפיו עליהם לשלם מדי חודש, ובמשך כארבע שנים, סכום חוב סמלי, המתחשב ביכולת ההשתכרות שלהם, ובתום התקופה האמורה, יוכלו גם הם לקבל הפטר חוקי מחובותיהם.

אם זה כל כך קל, מדוע זה לא פשוט?
לדברי עו"ד קיידנוב על פי חוק, כדי לקבל מעמד של פושט רגל, עליך לעמוד בכמה קריטריונים:

1. חובותיו של החייב צריכים לעלות על 16,910 שקל. עסק או אדם עם חובות נמוכים מכך לא יוכרו כפושטי רגל.

2. על החייב לצרף לבקשתו דו"ח הוצאות והכנסות.

3. על החייב לספק לבית המשפט תצהיר המגולל את סיפור הסתבכותו הכלכלית, ואליו מצורף גם כתב ויתור על סודיות.

4. יש לשלם אגרה לבית המשפט.

גם אם החייב עמד בכל הסעיפים הללו, יש לזכור כי חוב למזונות, חוב לרשויות המדינה, או חוב שנוצר כתוצאה מקנס או מעבירה על החוק - הם חובות שלא ניתן למוחקם, אלא רק להגיע להסדר פריסת החוב מול אותן רשויות.

"המשפחות המגובשות שורדות"
חשוב לזכור כי צווי כינוס עלולים לגרום גם משברים בתוך המשפחה. כיוון שהכונס בוחן את כלל הנכסים והכספים שאותם צבר החייב במטרה למוכרם ולחלקם בין הנושים. לעתים כרוך הדבר במעורבות של בני משפחה וברכוש משותף, והדבר עלול ליצור חיכוכים ומריבות. הכונס בודק, בין השאר, אם נכס כלשהו הוענק על ידי החייב לבני משפחתו במהלך השנים האחרונות ויכול, על פי חוק, לבטל ההענקות כאלו ולהעבירן אל קופת הכינוס. לדוגמה, אם במהלך חמש השנים טרם הגשת הבקשה לכינוס נכסים, העניק החייב לקרובי משפחתו דירה שהיתה ברשותו ללא תמורה כספית, תועבר אותה דירה לקופת הכינוס.

עוד חשוב לזכור כי בית המשפט מקבל מדי חודש אלפי בקשות של חייבים, המעוניינים לזכות במעמד של פושטי רגל. לא תמיד הדבר נעשה ממניעים תמי לב, ולכן חולפת חצי שנה עד שבית המשפט מחליט האם להכריז על החייב כפושט רגל או לדחות את בקשתו. במידה שבבית המשפט מתגלה כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או שביכולתו לפרוע את חובותיו, יופעלו נגדו הליכי גבייה באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

בנוסף, חייב שכבר הוכרז כפושט רגל וקיבל הפטר, לא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל במהלך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר.

אין הנחות לערבים
עו"ד קיידנוב מספר כי מדי שנה ההוצאה לפועל מפעילה צווי עיכוב יציאה אוטומטיים מהארץ נגד חייבים, מחשש שיימלטו אל מעבר לגבולות המדינה ולא ישלמו את חובותיהם. אולם, רבים מהחייבים מבקשים לצאת לחו"ל מסיבות לגיטימיות, עסקיות ואחרות, ובלשכות ההוצאה לפועל מתירים זאת בתנאי שימונו להם ערבים, שיערבו לחוב במקרה שהחייב יחליט בסופו של דבר להימלט מחובותיו אל מעבר לים.

כזהו סיפורו של ד', שחתם לגיסו על ערבות כאשר זה ביקש לצאת את ישראל לרגל עסקיו. לרוע מזלו של ד', לא התייצב הגיס בלשכת ההוצאה לפועל עת חזר ארצה, ורשם ההוצל"פ החליט להפוך את הערב כחייב בעצמו בתיק ההוצל"פ. רק לאחר מאבק ממושך מול שלטונות ההוצאה לפועל, שוחרר ד' מערבות לחובו של גיסו.

על מנת להימנע ממקרים כאלה ודומים, ממליץ עו"ד קיידנוב לערבים, לעמוד על כך שהחייבים, להם ערבו, ימהרו להתייצב בלשכת ההוצאה לפועל עם חזרתם ארצה ולהירשם, וכך יימנע תרחיש האימה, לפיו אדם מסייע לחברו וחותם עבורו על ערבות, אך בשל אי רישום, או רישום לקוי, עלול אותו חבר למצוא את עצמו תחת חוב כבד - לא לו.

לדברי עו"ד קיידנוב, ערבים לחובות עלולים למצוא את עצמם מול החזר מיידי של החוב לא רק כאשר החייב נמלט על נפשו, אלא גם כאשר הוא נפטר במהלך שהותו בחו"ל, או במקרים בהם שמו לא נרשם כיאות במחשבי משטרת הגבולות, בעת חזרתו ארצה. "החוק", אומר עו"ד קיידנוב, "לא מעניק בנקודה זו הנחות לערבים, ובית המשפט המחוזי אף קבע בפסק דין, כי במידה שחייב לא שב ארצה במועד שנקבע לו, יוכלו נושי החייב לדרוש מהערב את תשלום מלוא החוב הקיים בתיק ההוצאה לפועל".

כמו כן, מציין עו"ד קיידנוב, אם החייב נפטר במהלך שהותו בחו"ל, גם אז יוכלו הנושים לדרוש מהערב לשלם את מלוא חובותיו של החייב בר המינן.

לסיכום אומר עו"ד קיידנוב, "לצד היתרון שאותו מעניק החוק לחייבים, ובעיקר את היכולת למחוק חובות ולהתחיל דף חדש, עדיין, החיים תחת כינוס רצופים בלא מגבלות, ולאור הבעייתיות, הסוגיות השונות והמורכבות של הנושא, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בהליכי ההוצאה לפועל ופשיטת רגל ובעזרתו לצאת לדרך חדשה ולהתיר בכך את עול החובות הכרוך על צווארכם.

לעו"ד דב קיידנוב ידע רב וניסיון מוכח בתביעות אזרחיות ומנהליות, ליטיגציה, הקמה ופירוק חברות, עריכת הסכמי מכר במקרקעין, הליכי ההוצאה לפועל ופשיטת רגל, ועוד.