עם סגולה?

המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים מוביל את ישראל שוב לשחרורם של רוצחים כמעין מחווה של רצון טוב כלפי הצד השני. מעשה זה שנעשה בלחץ העולם מציג שוב פעם את מערכת הצדק בישראל, שרבים כל כך במדינה גאים בה, במערומיה. מדינה שמשחררת רוצחי נשים וילדים כמחווה מדינית יום יומית אינה יכולה לדבר בשם שום צדק ואף המסוגלות שלה לשפוט את אזרחיה הופכת למוטלת בספק במקרה הטוב. האמת הפשוטה הזו מוסתרת בהמון רטוריקה ומסכי עשן של מומחים לדעת קהל. אלא שריקבון מוסרי וזילות בחיי אדם הוא תהליך פסיכולוגי נפשי שמתקיים גם כשמכחישים אותו. המוכנות הנפשית לשחרר רוצח נתעב מייצרת תפיסת

עולם שמקטינה את ערך חיי האדם והופכת את הדם עצמו למטבע עובר לסוחר. במילא מבחינה תודעתית עצם השחרור הוא הניצחון הפלסטיני הגדול ביותר עלינו. אבו מאזן וחבר מרעיו שוב פעם מצליחים לרסק את הלוז המוסרי של מדינת ישראל כשההשפעה של הארס הזה גורמת גם לישראל רבים לזלזל בדם אחיהם הצועק מהאדמה. אז נכון, יש ישראלים שמסתירים את הנזק הזה בק"ן תירוצים, ואף מנסים לחלק בין המתיישבים ביהודה ושומרון למתיישבים בשפלת החוף. אלא שמבחינת חיי אדם ושוויים כל ילד שנרצח הוא ילד וכל אישה הרה היא אישה הרה ללא קשר למקום מגוריה.

הריקבון המוסרי הזה, שיתבצע היום לעיני העולם כולו, מחייב גם עיון מחדש בעצם ההצדקה של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. חלמנו על מדינה צודקת, מוסרית שתהיה אור לגויים ופנינה במזרח התיכון. במקום זאת נקלענו למציאות בה כל השכנים שלנו חולמים יום, יום על השמדתנו. אם באירופה ובמדינות ערב צעקו ליהודים לכו לפלסטין, היום כל העולם, ובייחוד שכנינו, צועק צאו מפלסטין הכבושה. כך או כך מאשימים אותנו תמיד בחוסר מוסריות. שהרי אנו רצחנו את יש"ו ולא הקשבנו למוחמד וכעת אנו גזלנים של אדמות עם אחר. בגולה נערכו בנו פוגרומים שבשיאם הגיעו לממדי שואת יהודי אירופה וכאן בארץ שכנינו מייצרים עשרות סוגים של כלי נשק מכל מין שמטרתם השלמת מעשיהם של הגרמנים. אין סנטימטר אחד בארץ שלא מכוונת אליו איזו פצצה או טיל.

המציאות הזו אומרת דרשני. שהרי אם קיים עם מוסרי בעולם, אם קיים צבא מוסרי בעולם ואם קיימת חברה שבה שורר צדק הרי זו מדינת ישראל והעם היושב בציון. המסקנה העולה מאבחנה זו כמובן, מאיימת על רוב הישראלים, כיון שהיא מאמתת את הקביעה שיש סגולה בעם ישראל. אלא שכל מסקנה אחרת היא בריחה מהמציאות וחוטאת לאמת.