קבוצת הדבילים מבית אל בתגובה : אתה ממשיך לפסוק בדיני כתמים, אותך לר' אברום.
מצד שני – צריך לראות גם את הצד החיובי בפרשיה הזו : מתי נחשף הציבור החילוני לצדדים היפים של ההלכה היהודית כמו בעקבות הפרשייה הזו ?
מכתב פרידה
אני מצטער, באמת, זו לא את - זה אני. את באמת מאוד מעניינת, למרות שלא תמיד הבנתי אותך ולמרות שכולם חושבים שזה בגלל שאת כ"כ גדולה - זה בכלל לא הפריע לי, ההיפך - זה רק אומר שיש בך הרבה. זה גם לא הקטע של זה שאנחנו מדברים בשפה שונה, למדתי להבין את שפתך (ואם לא, היה תמיד איזה מישהו עדין שהסביר לי למה התכוונת). אני חושב שמה ששבר אותי היה האינטנסיביות שבקשר, אבל אני אתחיל מהתחלה ...
בהתחלה חשבתי שהפעם זה יהיה שונה (עם הקודמת נשברתי אחרי חודש וחצי), נגמרה מסכת העלבונות שלי. למדתי לקח! אסור לי להתחרות בכולם... איתך אני אתחיל לפני כל האחרים... וככה זה היה. הסתדרנו די טוב בהתחלה. אני חושב שכמעט חודשיים הייתי מאושר - כל יום התחלנו דף חדש, בלי הרבה פרשנויות. הרגשתי נהדר - איפה אני ואיפה כולם ?! ממש נהניתי ממך, נהניתי מאיך שאת יכולה לומר כמה מילים ויש להם כ"כ הרבה פרשנויות... כולם צחקו עלי – אמרו שאשבר, שלא אחזיק איתך מעמד. בהתחלה לא היה אכפת לי, הייתי בטוח שהפעם זה יהיה אחרת, סירבתי להתבונן בסטטיסטיקה האומללה שלי. אבל את יודעת איך זה... פתאום יש מילואים ומתראים קצת פחות, אחרי זה ההתנתקות הארורה ולמי יש כח ?! אני יודע שלא דרשת הרבה, פעם ביום שניפגש איזו חצי שעה (ואם היה לך משהו חשוב באמת, אז שעה), אבל נשברתי, זה הפך פתאום מתענוג למחויבות מעיקה... פתאום הופיעו חריקות... פתאום כבר לא עמדתי בקצב שלך... פתאום שמתי לב שיש אצלך קטעים שאני פשוט לא מבין... חברים שלי אמרו לי שאני פשוט מפגר... שאדלג על הקטע הזה ואמשיך הלאה. וזה פשוט לא נגמר רק עוד ועוד ועוד.... ואז זה כבר היה ברור לי, גם הפעם זה לא יקרה. גם ממך אני חייב להיפרד בטרם עת. גם אותך לא אסיים ולא אראה את מי שהחשיך. מי יודע, אולי ניפגש עוד שבע שנים. הדרן עלך והדרך עלן השבוע אני מתחיל להיפגש עם עירובין, למרות שגם זה נראה לי מבוי סתום. שבת, שלום. (את מצטרפת לברכות ?) נ.ב. מה את אומרת על רב ניסים? גאון אה?!
סקר השבוע
בעקבות סידרת הסקרים הכושלת השבוע לגבי ההצבעה בליכוד, היכן לדעתך טעו הסוקרים?
תוצאות הסקר 40% השיבו כי לדעתם זו טעות חד פעמית.
70% השיבו כי לדעתם הסוקרים פשוט גרועים במתמטיקה.
פרשיית המיקרופונים
נלכדו האחראים בחבלה במיקרופון של שרון : חברת פרסום המריצה קמפיין למכירת ציוד הגברה אלחוטי.
מחלוקת בין גדולי מדעני הסטטיסטיקה בארץ - האם יש לקחת ברצינות את תוצאותיו של הסקר שהראה כי 70% מהציבור לא מאמין לסקרים.
נכון, אתם צודקים: שרון אכן שיקר לבוחריו, באמת הוא מתנהג כרודן, הוא גם רודף בצע לא קטן ודוגרי – גם לא מחנך דגול בתור אבא. אבל ביבי ? ביבי ? הבנאדם הזיע for god sake.
חשש במרכז הליכוד בעקבות האפשרות שאולמרט יתמודד גם הפעם על מקומו ברשימת המפלגה לכנסת - המחשבים מסוגלים לייצג מיקום ברשימה רק עד שלוש ספרות.
שי ודרור
למה אין סאטירה בימין ? למה רק השמאל מסוגל להצמיח צמד מוכשרים (אם הייתי מוכשר שמאלני, הייתי רושם כאן טלנטים) כמו שי ודרור ? איזו סטירה מושחזת ! בטורם היומי המענג במעריב וב nrg הם תמיד תופסים את הנקודה שאף אחד לא חשב עליה, הזווית החדשנית ומביאים ביקורת חברתית נוקבת ומפתיעה ללא משוא פנים.
לאחר הנסיגה מגוש קטיף לדוג' הם תקפו את הנושא מכיוון שאף אחד לא העלה בדעתו (חוץ אולי מרשת ב', גלי צה"ל וידיעות) : בעלי החיים שננטשו מאחור. מבריק! (אנחנו באמת קצת יותר מדי מתחשבים בבני אדם ופחות מדי בחיות) ועוד באיזו דרך שנונה הם בחרו להציג את הדברים : הם שמו בפיו של כלב מסכן שננטש מונולוג על כמה שהוא מפחד ליפול בידי הערבים כי הוא שמע שהם אכזריים. קלטתם ? בעצם הם מראים כמה המתנחלים הם האכזריים בסיפור הזה. גדול!!!
אחרי ההצבעה בליכוד בה ביבי הפסיד הם כתבו שיר על כך שביבי מרגיש כמו פרס. מדהים ! איזו אבחנה דקה שאיש מלבדם (ומלבד מעריב, ידיעות, גלי צה"ל, רשת ב' וכו') לא הצליח לזהות.
אחרי שפורסם דו"ח העוני הם כתבו קטע סוחט דמעות שלאף אחד בעצם לא אכפת מהילד העני והצליחו לרגש גם אותי. סטיריקנים סטיריקנים אבל סה"כ חבר'ה עם לב רחב ...
והקטע עם לימור לבנת, וואו – הקטע עם לימור לבנת, על זה מבוסס הרי מוטו התקשורת בישראל - "איכות זו לא מילה גסה אבל מילה גסה היא איכות", הומור במיטבו. אתם לא יודעים על איזה קטע אני מדבר ? – הלוואי עלי.
בקיצור – שי ודרור חבל על הזמן. גם על הנייר.
לתגובות (אם לא בא לכם להגיב כאן) או לחומר שאתם רוצים להראות לנו - [email protected]
