שלום הרב!
אני בת 18 ונמצאת בשירות לאומי.
יש לי חבר כבר מספר חודשים-הוא לומד בישיבה וב"ה הוא בחור דתי.
הקשר שלנו התחיל כבר הרבה לפני.
התייעצנו עם רבנים- האם זה הזמן המתאים וכו. והחלטנו להמשיך בקשר ובעז"ה להגיע לחתונה.
לפני כמה שבועות נפלנו בשמירת נגיעה- באותו רגע זה לא כ"כ עיניין אותנו..ונהננו מזה, אבל אח"כ התחרטנו והרגשנו שנפלנו וזה לא מתאים לנו..ולא מתאים בכלל לקשר שאמור להוביל למשהו עמוק וגבוה יותר.
וגם אח"כ כל אחד לבד המשכנו לחשוב על זה והניסיון מאוד קשה..ואנחנו מפחדים ליפול שוב למרות שדיברנו על זה והבטחנו לעצמנו שזה לא יקרה יותר.
אנחנו לא רוצים לנתק את הקשר..כי אנחנו באמת חושבים שאנחנו מתאימים ובעז"ה כשיגיע הזמן נתחתן.
השאלה שלי- איך מתגברים על זה ואיך ממשיכים הלאה ולא נותנים לנפילה הזאת להפריע לנו בהמשך החיים?

תודה רבה! ואני מאוד אשמח אם תוכל לעזור.  

שלום רב!
הייתי רוצה לדעת, מי המציא\קבע\החליט על טעמי המקרא,
כלומר, שבמילה מסויימת יהיה טעם מסויים.
זה מסורת או שמישהו קבע?
אפשר ללמוד לפי זה דברים?
(שדווקא במילה מסויימת יש טעם נדיר וכו')?
תודה רבה מראש!!!